×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא מציעא ל״ו:גמרא
;?!
אָ
עַל דַּעַת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו הוּא מַפְקִיד. אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: דָּיְקָא נַמֵי דְּקָתָנֵי ״אוֹ שֶׁמְּסָרָן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים, חַיָּיב״, הָא לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים, פָּטוּר. מִכְּלָל דְּלַאֲחֵרִים, לָא שְׁנָא גְּדוֹלִים וְלָא שְׁנָא קְטַנִּים, חַיָּיב. דְּאִם כֵּן, לִיתְנֵי ״קְטַנִּים״ סְתָמָא! שְׁמַע מִינַּהּ. אֲמַר רָבָא: הִלְכְתָא שׁוֹמֵר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר, חַיָּיב, לָא מִבַּעְיָא שׁוֹמֵר שָׂכָר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר חִנָּם, דְּגָרוֹעֵי גַרְעַהּ לִשְׁמִירָתוֹ, אֵלָּא אֲפִילּוּ שׁוֹמֵר חִנָּם שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר שָׂכָר חַיָּיב. מַאי טַעֲמָא? דַּאֲמַר לֵיהּ: ״אַתְּ מְהֵימַנְתְּ לִי בִּשְׁבוּעָה, הַאיְךְ לָא מְהֵימָן לִי בִּשְׁבוּעָה.⁠״: אִתְּמַר: פָּשַׁע בָּהּ וְיָצָאת לַאֲגַם וּמֵתָה כְּדַרְכָּהּ, אַבַּיֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבָּה אָמַר: חַיָּיב. רָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבָּה אָמַר: אפָּטוּר. אַבַּיֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבָּה אָמַר חַיָּיב, כָּל דַּיָּינָא דְּלָא דָּאֵין כִּי הַאי דִּינָא לָאו דַּיָּינָא הוּא. לָא מִבַּעְיָא למ״דלְמַאן דְּאָמַר: ״תְּחִילָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאוֹנֶס, חַיָּיב״ דְּחַיָּיב, אֵלָּא אֲפִילּוּ למ״דלְמַאן דְּאָמַר ״פָּטוּר״, הָכָא חַיָּיב. מ״טמַאי טַעֲמָא? דְּאָמְרִינַן הֲבָלָא דְּאַגְמָא קַטְלַהּ. רָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבָּה אָמַר פָּטוּר, כָּל דַּיָּינָא דְּלָא דָּאֵין כִּי הַאי דִּינָא לָאו דַּיָּינָא הוּא. לָא מִיבַּעְיָא למ״דלְמַאן דְּאָמַר: ״תְּחִילָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאוֹנֶס, פָּטוּר״, דְּפָטוּר, אֵלָּא אֲפִילּוּ למ״דלְמַאן דְּאָמַר ב״חַיָּיב״, הָכָא פָּטוּר. מַאי טַעֲמָא? דְּאָמְרִינַן מַלְאַךְ הַמָּוֶת מַה לִּי הָכָא וּמַה לִּי הָתָם. וּמוֹדֵי אַבַּיֵי דְּאִי הֲדַרָא לְבֵי מָרַהּ וּמֵתָה דְּפָטוּר. מ״טמַאי טַעֲמָא? דְּהָא הֲדַרָא לַהּ, וְלֵיכָּא לְמֵימַר הֲבָלָא דְּאַגְמָא קַטְלַהּ. גוּמוֹדֵי רָבָא כָּל הֵיכָא דְּאִיגַנְבַהּ גַּנָּב בַּאֲגַם, וּמֵתָה כְּדַרְכָּהּ בֵּי גַנָּב, דְּחַיָּיב, מַאי טַעֲמָא? דְּאִי שַׁבְקַהּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת, בְּבֵיתֵיהּ דְּגַנָּבָא הֲוָה קָיְימָא. אֲמַר לֵיהּ אַבַּיֵי לְרָבָא: לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ ״מַלְאַךְ הַמָּוֶת מַה לִּי הָכָא וּמַה לִּי הָתָם״, הַאי דְּאוֹתְבֵיהּ ר׳רִבִּי אַבָּא בַּר מְמָל לְרִבִּי אַמֵי וְשַׁנֵּי לֵיהּ, ״בְּשֶׁנָּתְנוּ לוֹ בְּעָלִים רְשׁוּת לְהַשְׁאִיל״, וְלֵימָא לֵיהּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת מַה לִּי הָכָא וּמַה לִּי הָתָם! א״לאֲמַר לֵיהּ: לְדִידְכוּ דְּמַתְנִיתוּ ״אֵין רְצוֹנִי שֶׁיְּהֵא פִּקְדוֹנִי בְּיַד אַחֵר״, אִיכָּא לְאוֹתָבַהּ לְהַהִיא, לְדִידִי דְּאָמֵינָא ״אַנְתְּ מְהֵימַנְתְּ לִי בִּשְׁבוּעָה וְהַאיְךְ לָא מְהֵימָן לִי בִּשְׁבוּעָה״, לֵיכָּא לְאוֹתָבַהּ כְּלָל. מְתִיב רָמֵי בַּר חַמָּא: דהֶעֱלָהּ לְרָאשֵׁי צוּקִין וְנָפְלָה, אֵין זֶה אוֹנֶס, וְחַיָּיב, ההָא מֵתָה כְּדַרְכָּהּ, הֲרֵי זֶה אוֹנֶס, וּפָטוּר. וְאַמַּאי? לֵימַא לֵיהּ אֲוֵירָא דְּהַר קַטְלַהּ, אִי נַמֵי, אוּבְצָנָא דְּהַר קַטְלַהּ! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? שֶׁהֶעֱלָהּ לְמִרְעֶה שָׁמֵן וְטוֹב. אִי הָכִי, נָפְלָה נַמֵי! שֶׁהָיָה לוֹ לְתוֹקְפָהּ וְלֹא תְּקָפָהּ, אִי הָכִי, אֵימָא רֵישָׁא: ו״עָלְתָה לְרָאשֵׁי צוּקִין וְנָפְלָה, הֲרֵי זֶה אוֹנֶס״ אִיבְּעִי לֵיהּ לְמִיתְקְפַהּ! לָא צְרִיכָא, שֶׁתְּקָפַתּוּ וְעָלְתָה, תְּקָפַתּוּ וְיָרְדָה.: אָמַר רִבִּי יוֹסֵי: כֵּיצַד הַלָּה עוֹשֶׂה סְחוֹרָה בְּפָרָתוֹ כּוּ׳.: אֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרִבִּי יוֹסֵי. אָמַר לֵיהּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה לְרַב יְהוּדָה: אָמַרְתְּ לַן מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל, חָלוּק הָיָה רִבִּי יוֹסֵימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
{רי״ף בבא מציעא י״ט:}
{בבלי בבא מציעא לו ע״ב} אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר׳ יוסי:
אמר רבא הילכתא שומר שמסר לשומר חייב ולא מיבעיא שומר שכר שמסר לשומר חנם דגרועי גרעה לשמירתו אלא אפילו שומר חנם שמסר לשומר שכר דעלויי עליה לשמירתו
{רי״ף בבא מציעא כ׳.}
חייב דאמר ליה את מהימנת1 לי בשבועה האיך לא מהימן לי בשבועה2 שמעינן מינה דהיכא דאיכא עדים דנטרה שומר בתרא כי אורחה ונאנסה לא מיחייב שומר קמא לשלומי דהא ליכא שבועה דלימא ליה אנת מהימנת לי בשבועה האיך לא מהימן לי בשבועה ואף על גב דאמר אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר כדאמרינן בגיטין בהשולח גט לאשתו3 {משנה גיטין ג:ה } ואם אמר לו טול לי ממנה חפץ פלוני הרי זה לא ישלחו ביד אחר שאין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר ואמרינן עלה {בבלי גיטין כט ע״א4} אמר ריש לקיש5 כאן שנה רבי אין השואל רשאי להשאיל ולא השוכר רשאי להשכיר הני6 מילי לכתחלה אבל דאיעבד אף על גב דאינו רשאי אי איכא עדים7 דלא פשע8 בה לא מחייבינן ליה דהא גבי השוכר פרה מחברו והשאילה לאחר ומתה כדרכה כיון דליכא פשיעותא דהא כדרכה מתה9 לא מיחייב שוכר לשלומי מדיליה ואף על גב דהשאילה לאחר. ושמעינן10 מינה דלא סבירא לן כר׳ מאיר דאמר כל המעביר על דעת בעל הבית נקרא גזלן:
{רי״ף בבא מציעא כ׳.}
{בבלי בבא מציעא לו ע״ב} איתמר פשע בה ויצאת לאגם ומתה כדרכה אביי משמא [דרבה]⁠11 אמר חייב וכל דיאנא דלא דאין כי האי גונא12 לאו דיינא הוא ולא13 מיבעיא למאן דאמר תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב דהאי14 חייב אלא אפילו למאן דאמר תחלתו15 בפשיעה וסופו באונס פטור הכא חייב מאי טעמא הבלא16 דאגמא קטלה. רבא משמיה17 דרבה אמר פטור וכל דיינא דלא דאין כי האי דינא לאו דיינא הוא ולא מיבעיא למאן דאמר תחלתו בפשיעה וסופו באונס פטור דהאי18 פטור אלא19 אפילו למאן דאמר תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב הכא פטור מאי טעמא מלאך המות הוא דאנסה מה לי הכא ומה לי התם ומודה אביי דאי הדרא לבי20 מרה ומתה פטור מאי טעמא דהא הדרא לה ולאו הבלא דאגמא קטלה. ומודה רבא כל היכא21 דגנבה גנב מאגם ומתה כדרכה בי גנב דחייב מאי טעמא אי22 נמי שבקה23 מלאך המות בי גנב הוה קיימא. איכא מאן דאמר הלכתא כאביי24 ואף על גב דקימא לן דכל25 היכא דפליגי אביי ורבא הילכתא כרבא בהא הילכתא כאביי דהא בהדיא אמרינן והילכתא תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב. ואנן לא סבירא לן הכי אלא הילכתא כרבא דקימא לן כל היכא דפליגי אביי ורבא הילכתא כרבא בר מיע״ל קג״ם. ואף על גב דקימא לן תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב הני מילי היכא26 דנטרינהו באורחא דהוי נטירותא לענין מידי ופשיעותא לענין מידי אחרינא ואיכא אורחא אחרינא27 דאי עביד ליה לא הוה מאטי לה אונסא הילכך אף על גב דאיתניסו28 מיחייב דאמרינן אי לאו דפשע בה לענין ההוא מידי אחרינא לא הוה מאטי לה האי29 אונסא30 כגון ההיא דאמרינן {בבלי בבא מציעא מב ע״א} ההוא גברא31 דאפקיד זוזי גבי חבריה אותבינהו בצריפא דאורבני ואיגנוב32 אמר רב יוסף אף על גב דלענין גנבי נטירותא הוא לענין נורא פשיעותא היא תחלתו [בפשיעה]⁠33 וסופו באונס חייב דאי34 קברינהו בארעא כדאמר שמואל כספים אין להם שמירה אלא בקרקע לא הוו35 מיגנבי ולא מיתליא בהו נורא הילכך מחייב בגניבה ואף על גב דאניס דאי לאו דפשע לענין נורא לא הוה מיתניסא בגנבה36 ומהאי טעמא אמרינן תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב37 דההוא אונסא דגנבה38 מחמת פשיעותא דנורא הוא ומשום הכין מיחייב39 דלא נטרה כדאיבעי ליה אבל הכא לענין מתה כדרכה מאי אורחא דאית ליה40 למעבד כי היכי דלא ליקטלה מלאך המות הילכך אף על גב דקימא לן תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב הכא פטור מהאי טעמא דכתבינן והיינו טעמיה דרבא וטעמא תריצא הוא וליכא עליה פירכא41 והילכתא כותיה ואף42 על גב דאקשינן עליה דאביי ופריק ההוא פירוקא שינויא בעלמא הוא ולא סמכינן עליה. ואי קשיא לך ההיא43 דגרסינן בפרק השוכר את [הפועלים]⁠44 {בבלי בבא מציעא צג ע״ב45} אותיביה אביי לרבה46 רועה שהיה רועה והניח עדרו ובא לעיר ובא זאב וטרף47 ארי48 ודרס אין אומרין אילו היה שם היה מציל אלא אומדין אותו אם היה יכול להציל חייב ואם לאו פטור מאי לאו דעל בעידנא דעילי49 אינשי לא50 בעידנא דלא עילי51 אינשי אי הכי אימא סיפא ואם לאו פטור אמאי פטור תחלתו בפשיעה וסופו באונס הוא וחייב דשמעת52 מינה דהיכא דתחלתו בפשיעה אפילו איתניס שלא מחמת פשיעה חייב ההוא מימרא דאביי ורבא53 הוא ולא עדיף מהאי מימרא דאית להו הכא וכבר דחייה רבא54 והא מתניתא דרועה שהיה רועה כפשטה
{רי״ף בבא מציעא כ׳:}
סבירא לן דאומדין אותו אם [היה]⁠55 יכול להציל חייב ואם לאו פטור ודקא מוקי56 לה אביי דעל בעידנא דעלו57 אינשי וקא מוקים לה [רבה]⁠58 דשמע קל ארי59 ועל שינוי נינהו60 ולא סמכינן אשינויי61 אלא בין דעל62 בעידנא דעילין אינשי בין בעידנא63 דלא עילין אינשי64 אי הוה יכיל להציל אפילו על ידי רועים ומקלות חייב ואי לאו פטור:
{רי״ף בבא מציעא נ״ד.}
{בבלי בבא מציעא לו ע״ב65} עלתה לראשי צוקין [ונפלה הרי זה אונס]⁠66: והוא שתקפתו ועלתה תקפתו ונפלה:
מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
הערות
1 את מהימנת: וכן כ״י נ. גי, דפוסים: ״אנת מהימנת״. גיא: ״אנא מהימנא״.
2 בדפוסים נוסף: והיינו דלא כאביי דקאמר טעם משום דאמר ליה אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר.
3 בהשולח גט לאשתו: גיא: ״בפרק השולח גט לאשתו״. דפוסים: בפרק כל הגט.
4 וברי״ף שם פרק ג (דף יד ע״ב).
5 ריש לקיש: גיא: ״רשב״ל״.
6 הני: גיא: ״והני״.
7 עדים: וכן כ״י נ. גיא: ״שהדי״. דפוסים: סהדי.
8 פשע: גיא: ״פשעי״.
9 כדרכה מתה: דפוסים: מתה כדרכה.
10 ושמעינן: גיא: ״ושמע״.
11 משמא דרבה: גיא, וכן בר״ח. כ״י סוטרו: ״משמא דרבא״. דפוס קושטא: משמא דרבה. דפוסים: משמיה דרבא. חסר בכ״י נ.
12 גונא: וכן כ״י נ. גיא: ״דינא הכי״. דפוסים: דינא.
13 דיינא הוא ולא: גיא: ״שמיה דיאנא דלא״.
14 דהאי: גיא, כ״י נ: ״דהא״. דפוס קושטא: הכא. דפוסים: דהכא.
15 תחלתו: דפוס קושטא: אפילו תחילתו.
16 הבלא: גיא: ״הבאלה״. דפוס קושטא: הבאלא.
17 משמיה: וכן כ״י נ, דפוסים. גיא: ״משמ׳⁠ ⁠⁠״. דפוס קושטא: משמא.
18 דהאי: גיא, כ״י נ, דפוס קושטא: ״דהא״. דפוסים: דהכא.
19 אלא: חסר ב-גיא.
20 לבי: וכן גיא, כ״י נ. דפוסים: לגבי, וכן בר״ח.
21 כל היכא: גיא: ״דהיכא״. ר״ח: ״היכא״.
22 אי: דפוסים: דאי.
23 שבקה: גיא: ״דשבקה״.
24 כך פסק ר״ח, מטעם: ״דסוגיין דשמעתא כולה כאביי הוא דסלקא״.
25 דכל: גיא, כ״י נ, דפוסים: ״כל״.
26 היכא: וכן גיא. חסר בכ״י נ, דפוסים.
27 אחרינא: וכן כ״י נ. גיא: ״אחריתא״. דפוסים: אחריתי.
28 דאיתניסו: וכן גיא. דפוסים: דאיתניס.
29 האי: גיא: ״ההיא״. חסר בדפוסים.
30 הילכך אף על גב דאיתניסו... האי אונסא: חסר בכ״י נ.
31 ההוא גברא: וכן כ״י נ. גט, גיא רק: ״ההוא״. דפוסים: דההוא.
32 ואיגנוב: וכן כ״י נ. גט, גיא, דפוסים: ״ואיגניבו״.
33 בפשיעה: גט, גיא, כ״י נ, דפוסים. כ״י סוטרו: ״בפשיעותא״.
34 דאי: חסר בדפוס קושטא.
35 הוו: גט: ״הוה״.
36 בגנבה: גט: ״בגניבא״. חסר בדפוסים.
37 דאי קברינהו בארעא כדאמר שמואל...ומהאי טעמא אמרינן תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב: חסר בכ״י נ.
38 דגנבה: גט: ״דגניבא״.
39 ומשום הכין מיחייב: וכן כ״י נ. גט: ״ולהכי מיחייב״. גיא, דפוסים: ״ולהכי חייב״.
40 אורחא דאית ליה: וכן גט, כ״י נ. דפוס קושטא: אורחא דלית. דפוסים: נטירותא הוה ליה.
41 והיינו...פירכא: גט, כ״י נ, דפוסים. חסר בכ״י סוטרו.
42 ואף: גט: ״אף״.
43 ההיא: וכן כ״י נ. גט: ״ההוא״. דפוסים: הא.
44 הפועלים: גט, גיב, כ״י נ, דפוסים, כבכל הנוסחאות לקמן ראש פרק ז. כ״י סוטרו, דפוס קושטא (כאן): ״הפועל״.
45 חלק ממנו (הברייתא) מובא ברי״ף לקמן פרק ז (דף נד ע״א).
46 לרבה: גט: ״לרבא״, וכן ברי״ף כ״י ירושלים 4°621, ובעיטור (מאמר פקדון). וראה גם כ״י סוטרו בסוף המאמר. וא״כ נאמר בהקשר למחלוקת שבסוגייתינו. ברי״ף מוצג בלשון ״ת״ר״, תלוש מן הסוגיא.
47 וטרף: גמג: ״וערף״.
48 ארי: גמג: ״ובא ארי״.
49 דעילי: כ״י נ: ״דעילין״. דפוס קושטא: דעיילין.
50 דפוסים מוסיף: דעל.
51 עילי: וכן דפוסים: עיילי. גט, גיב, כ״י נ, דפוס קושטא: ״עילין״.
52 דשמעת: וכן גט. דפוסים: דשמעינן.
53 ורבא: וכן גט, כ״י נ, דפוס קושטא. דפוסים: ורבה.
54 רבא: וכן גט, כ״י נ, דפוסים. דפוס קושטא: רבה.
55 היה: גט, כ״י נ, דפוסים. חסר בכ״י סוטרו.
56 ודקא מוקי: גט: ״ודוקא מוקים״.
57 בעידנא דעלו: וכן כ״י נ. גט: ״בעידנא דעילין״. דפוסים: בעידן דעילין.
58 רבה: גיב, דפוסים. כ״י סוטרו (כאן), גט, כ״י נ: ״רבא״.
59 קל ארי: וכן גט, גיב, כ״י נ. דפוס קושטא: קול ארי. דפוסים: קול אריא.
60 נינהו: דפוס קושטא: והוא. דפוסים: הוא.
61 אשינויי: דפוסים:אשינויא.
62 דעל: דפוס קושטא:על.
63 בעידנא: דפוסים: בעידן.
64 בין בעידנא דלא עילין אינשי: חסר בכ״י נ.
65 מובא גם באור זרוע לפרקנו (סי׳ רצו) בשם ר״ח: בפ׳ המפקיד אוקמי׳ ריש׳ שתקפתו ועלתה ותקפתו וירדה.
66 עלתה...אונס: גכג, גקב, דפוסים. כ״י נ עד: צוקין וכו׳. כ״י סוטרו עד ״צוקין״.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×